האפקט מתחיל ברגע שאני 'מרגיש' שמשהו שלי, גם אם לא שילמתי. תקופת ניסיון של אפליקציה - אחרי 14 ימי שימוש המשתמש מתקשה לוותר, גם אם לא משלם עדיין. התאמה אישית של חבילה - אחרי שהקונה אמר 'אני רוצה את A, B ו-C' החבילה כבר 'שלו'. הצגת מוצר ביד או באוטו של הקונה - 'הרגשה' פיזית של בעלות. כל אחד מהם משחק על אותו עיקרון: ברגע שיש בעלות תחושתית, הוויתור עליה כואב.

1) תקופת ניסיון - 14 יום חינם, או שיעור ניסיון בחדר כושר/יוגה. 70%+ ממי שעובר את התקופה נשארים. 2) התאמה אישית - בתחילת השיחה לבקש מהקונה לבחור 3 דברים שהוא רוצה בחבילה. אחרי שהוא בחר, החבילה 'שלו', וקשה לו לסרב. 3) חפץ פיזי - לתת ערכת ברוכים הבאים (חוברת, סטיקר, ספרון) לפני שמשלמים. החפץ בבית = בעלות תחושתית.

החברה הציעה 'הזמן הדגמה'. 4% המרה ממדגמים ללקוחות. שינינו את ההצעה ל'נסה 14 יום חינם, ללא כרטיס אשראי, התקנה ב-3 דקות'. הקונה מקבל גישה מלאה, מטמיע את החברה שלו, מזין נתונים, רואה את הדשבורד שלו, מקבל 14 יום של הרגשת 'זה שלי'. אחרי 14 יום: לוותר על המערכת זה כואב, כי הכל כבר שם. המרה עלתה מ-4% ל-31%. אותו מוצר, אותו מחיר - 14 יום של בעלות.

1) תקופת ניסיון קצרה מדי - 3 ימים לא יוצרים בעלות. צריך 14-30 יום. 2) קשה לבטל - אם המנגנון מקשה על ביטול, הקונה מרגיש לכוד ומסרב להירשם. 3) ניסיון 'ריק' - אם תקופת הניסיון בלי תוכן או הכוונה, הקונה לא יבנה בעלות. 4) להציע ניסיון לכל מוצר - יש מוצרים שלא מתאימים (יעוץ אסטרטגי חד פעמי, שירותי אמת).