דחיפות לגיטימית מבוססת על מגבלה אמיתית: זמן (הצעה אכן תקפה עד תאריך), כמות (יש באמת 8 מקומות), עונתיות (קמפיין החגים, אכן עד החג), שינוי מחיר עתידי (המחיר אכן עולה ב-1 בחודש). דחיפות מזויפת מבוססת על שקר: 'רק היום!' שמופיע כל יום, 'נשארו 3 מקומות!' שתמיד נשארים 3, טיימרים שמתחילים מחדש. ההבדל הוא לא רק אתי - הוא פרקטי, כי הקונה מזהה את ההבדל בתוך 2-3 ביקורים.

1) 'הצעת ההשקה תקפה עד 25 בחודש'. 2) 'נשארו 6 מקומות בקבוצת ספטמבר'. 3) 'מחיר זה עולה ב-1 ביולי - מ-2,990 ל-3,490'. 4) 'הקבוצה הבאה נפתחת רק במרץ'. 5) 'בונוס X זמין רק למצטרפים החודש'. 6) 'הספר אזל מהמלאי, נשארה רק הגרסה הדיגיטלית'. 7) 'יומן הליווי שלי מלא לעוד 8 שבועות - הזמינו מקום'. 8) 'מבצע סוף שנת המס - עד 31 בדצמבר'. 9) 'תקופת ההרשמה לקורס נסגרת ב-15 בחודש'. 10) 'מוצר בכמות מוגבלת - הזמנה מראש'. 11) 'הסדנה נערכת פעם בשנה'. 12) 'הצעת חבר הביא חבר תקפה עד 30 בחודש'. כל אחד מהם אמיתי - והקונה ירגיש את הדחיפות.

בית ספר ניסה 'מבצע 30% הנחה - הזדרזו!' באתר 6 חודשים ברצף. הקונה ראה שזה תמיד שם, ולא היה תחושת דחיפות. המרה: 1.2%. שינינו ל'הקבוצה הבאה מתחילה ב-15 באוקטובר. נשארו 6 מקומות מתוך 18. הרישום נסגר ב-30 בספטמבר'. דחיפות לגיטימית, אמיתית, מדידה. המרה עלתה ל-3.8%. ההבדל לא היה במחיר - אלא במחויבות לאמת. הקונה הרגיש שזה אמיתי, ולכן מיהר.

1) 'רק היום!' אם זה מופיע כל יום - שורף אמון. 2) 'נשארו X מקומות!' אם X אף פעם לא משתנה - מזויף. 3) טיימרים שמתחילים מחדש כל ביקור - הקונה רואה את זה. 4) 'אזל המלאי במחיר זה!' אם המחיר חוזר אחרי שבוע - שקר ברור. 5) 'הצעה אחרונה!' לתמיד - מי שלא קונה 'הצעה אחרונה' פעמיים לא יקנה גם פעם שלישית.