מסגרת החלטות - מתי לבד, מתי להתייעץ, מתי לדחות
שיעור 4 מתוך 15
התשובה הקצרה
רוב בעלי העסק מחליטים בשתי צורות בלבד, ושתיהן עולות כסף. או שהכול נופל עליך, ואז אתה צוואר בקבוק ששורף אנרגיה על החלטות של 300 שקל. או שהכול עובר דיון, ואז החלטה של יום נמרחת על שבועיים. המסגרת המוכרת בעולם לנושא הזה היא של ג׳ף בזוס, ורוב האנשים מצטטים אותה לא נכון. הוא לא חילק החלטות לשלוש רמות אלא לשתיים - דלת חד-כיוונית שאי אפשר לחזור ממנה, ודלת דו-כיוונית שאפשר. הטענה שלו הייתה שארגונים נכשלים כשהם מפעילים תהליך כבד של דלת חד-כיוונית על החלטות הפיכות, ומאטים את עצמם לדעת. אצלך בעסק אנחנו מוסיפים מדרגה אחת מסיבה מעשית - ההבדל בין החלטה שעולה 300 שקל להחזיר לבין החלטה שעולה 30 אלף אינו סמנטי. בסוף השיעור תהיה לך טבלת סף בשקלים, מותאמת למחזור שלך, ותוכל לסווג כל החלטה בפחות מדקה.
מה בזוס באמת אמר - ולמה זה לא מספיק לך
המודל המקורי הופיע במכתב של בזוס לבעלי המניות של אמזון בשנת 2015, והוא פשוט משמעותית ממה שרוב האנשים זוכרים. **דלת חד-כיוונית:** החלטה שכמעט בלתי אפשרי לחזור ממנה. עוברים בה פעם אחת. כאן נדרשות איטיות, כתיבה והתייעצות רחבה. **דלת דו-כיוונית:** החלטה שאפשר לחזור ממנה. נכנסים, ואם זה לא עובד יוצאים בחזרה. כאן איטיות היא הבזבוז, לא הזהירות. הנקודה החדה של בזוס הייתה שככל שארגון גדל הוא מתחיל להפעיל תהליך כבד על שני סוגי ההחלטות, ומשלם על כך בקצב. אצל בעל עסק קטן קורות שתי הטעויות ההפוכות באותו שבוע עצמו - דיון של שעה על מותג הקפה במטבחון, וחתימה על חוזה שכירות לחמש שנים אחרי שיחת טלפון אחת. לכן אנחנו מפצלים את הצד ההפיך לשניים ועובדים עם שלוש מדרגות.
טוען את המשך השיעור...