אצילת משימה (Task): אומרת מה לעשות + איך + מתי. העובד מבצע. שגיאה = שאלה. לא צומח. אצילת מנהיגות (Outcome): אומרת איזו תוצאה אני צריך. העובד בוחר איך. שגיאה = הזדמנות ללמידה. צומח. ההבדל אינו ב-'גודל המשימה' אלא ב-'סמכות'. עובד יכול לקבל אצילת מנהיגות על משימה קטנה ולגדול. עובד יכול לקבל אצילת משימה על פרויקט גדול ולא לגדול.

רמה 1 - 'תחכה להוראות'. רמה 2 - 'תבדוק איתי לפני שתעשה'. רמה 3 - 'תעשה ותעדכן אחרי'. רמה 4 - 'אני אומר לך מה התוצאה, תעשה מה שצריך'. רמה 5 - 'אתה עצמאי בתחום הזה לחלוטין'. אצילת משימה = רמה 1-2. אצילת מנהיגות = רמה 3-5. עובד טוב צריך לעלות רמה כל רבעון. בעלים שמשאיר ברמה 2 לצמיתות = הופך לצוואר בקבוק.

בעל מסעדה אצל למזכירה לתאם מספקים: 'תתקשרי לספק A על המחיר, תבדקי תאריך, אם זה תחת X תאשרי, אם לא תחזרי אליי'. עבדו לפי המודל הזה שנתיים. המזכירה לא צמחה, ובעלי המסעדה התעסק ב-2-3 ספקים בכל יום. הסכמנו על אצילת מנהיגות: 'תקבעי את ספק העופות החדש. תוצאה: איכות לפחות כמו הקיים, מחיר עד 5% פחות, אספקה יומית'. המזכירה בחרה לבד, חתמה, ולמדה. תוך 6 חודשים היא ניהלה את כל הספקים.

טעות 1 - לתת תוצאה אבל לא סמכות. 'תקבע ספק חדש' בלי 'תוכל להחליט עד X ש״ח לבד'. העובד לא יודע מה הגבול - חוזר לשאול עליך. טעות 2 - לחזור לרמה 1 ברגע של לחץ. 'תן לי את זה, אני אעשה'. שורף את כל ההשקעה. טעות 3 - לא לתת גיבוי לטעות. 'הוא טעה' אומר לצוות שאצילה היא מלכודת.