Repurpose הוא לקיחת אותו רעיון, פירוק לחלקים קטנים, ושכתוב לפורמטים שונים. מגנט הוא המקור - PDF של 5-12 עמודים עם תוכן עמוק. פוסט באינסטגרם הוא רסיס - 200 מילים על נקודה אחת מהמגנט. ריל הוא 30 שניות דיבור על אותה נקודה. סטורי הוא ציטוט אחד עם רקע צבעוני. כל פורמט - אותו תוכן בעצם, אבל בקצב ובעומק שמתאים לפלטפורמה. ה-PDF הוא ה׳עץ׳. כל הפוסטים הם ׳הענפים׳.

9 פוסטים באינסטגרם: כל סעיף הופך לפוסט נפרד עם הסבר 200 מילים. 9 סטוריז: ציטוט מכל סעיף + שאלה לקהל. 3 ריילים: 3 הנקודות הכי חזקות ב-30 שניות דיבור כל אחד. 2 פוסטים בלינקדאין: סיכום כללי + סיפור לקוח שעבר את הצ׳קליסט. סך הכל: 23 פיסות תוכן מתוך 12 שעות עבודה במגנט. אם תפזר את ה-23 על 3 חודשים - יש לך תוכן לרשתות בלי לחשוב על מה לכתוב.

יועצת מס בנתה צ׳קליסט ׳9 הוצאות שעצמאי שוכח׳. השקעה 14 שעות. במשך 90 יום אחרי, פירקה ל: 9 פוסטים באינסטגרם (סעיף בכל פוסט), 9 סטוריז (ציטוט+שאלה), 3 ריילים (3 הוצאות הכי שכיחות), 2 פוסטים בלינקדאין (אחד מקצועי, אחד עם סיפור לקוח). תוצאה: 23 חתיכות תוכן, חיסכון של 30+ שעות יצירת תוכן באותה תקופה. ולסיום, מהפוסטים האלה הגיעו 47 לידים נוספים שלא ראו את המגנט המקורי.

טעות 1: להעתיק 1:1 את הטקסט מהמגנט לפוסט. הקהל באינסטגרם לא קורא PDF, אז גם לא יקרא פוסט שכתוב בטון של PDF. שכתב לטון של רשת - יותר אישי, יותר קצר, שאלה בסוף. טעות 2: לעשות הכל בשבוע אחד. אם תפרסם 23 פוסטים בשבועיים על אותו נושא - הקהל ישתעמם. תפזר על 90 יום, פעמיים בשבוע. כל חתיכה מקבלת מקום לנשום.