שנים 1-4: 12 ימי עבודה (16 קלנדריים). שנה 5: 14 ימים. שנה 6: 15 ימים. שנים 7-8: 16 ימים. שנים 9-10: 18 ימים. שנים 11-13: 22 ימים. שנה 14+: 24 ימים. הימים מצטברים שנה לשנה - לא 'מתאפסים' בסוף שנה. כל יום שלא נוצל נשמר.

פדיון יום חופשה = שכר חודשי / 22 ימי עבודה ממוצעים בחודש. דוגמה: עובד שכר 13,000 שח, צבר 25 ימי חופשה. פדיון: 13,000/22 × 25 = 14,773 שח. הסכום משולם תוך 30 יום מסיום העבודה, אחרת חל פיצוי הלנת שכר שיכול להכפיל את הסכום.

בעל סוכנות לא ניהל ימי חופשה. 3 עובדים עזבו השנה, כל אחד צבר 18-25 ימים. שכר ממוצע 11,000 שח. פדיון לכל אחד: 11,000/22 × 22 = 11,000 שח בממוצע. סך הכל 3 × 11K = 33,000 שח שלא היו בתקציב. בנוסף, לעובד 1 שילם רק אחרי 60 יום = הלנת שכר נוספת 5,500 שח.

מלכודת 1 - 'אם לא ניצל - מתאיין בסוף שנה'. לא תקף, צבירה. מלכודת 2 - לא לתעד בתלוש את יתרת ימי החופשה. בלי תיעוד, העובד יטען שצבר יותר ובית הדין יאמין. מלכודת 3 - לדחות פדיון מעבר ל-30 יום. כל יום עיכוב = הלנת שכר שיכולה להכפיל את הסכום.