סיפור מקרה (Case Study) הוא תיעוד של פרויקט עם לקוח קודם: איך הוא היה, מה כאב לו, מה עשית, ומה התוצאה. בניגוד להמלצה (׳שירות מעולה, ממליצה׳), סיפור מקרה מספק קונטקסט שלם. הוא חזק כי בני אדם לומדים דרך סיפורים, לא דרך נתונים. כאשר לקוח קורא סיפור של לקוח דומה לו, המוח שלו מקרין: ׳זה יכול לקרות לי׳. זה הופך את ההחלטה לפחות מפחידה. הסיפור גם נותן לך לגיטימציה - אתה לא מציע פתרון תיאורטי, אתה מציע משהו שכבר עבד.

חלק 1 - מצב התחלתי (40-60 מילים): ׳[שם], בעל/ת [סוג עסק] ב[מקום], הגיע אלי לפני [זמן] עם [תיאור המצב הכללי]׳. חלק 2 - הכאב (40-60 מילים): ׳הבעיה שלו היתה [בעיה ספציפית], וזה גרם ל[תוצאה כספית/רגשית מוחשית]׳. חלק 3 - מה עשינו (60-80 מילים): ׳עבדנו על [פתרון ספציפי], ב-[משך זמן]. הצעדים היו: [2-3 צעדים עיקריים]׳. חלק 4 - תוצאה (40-60 מילים): ׳אחרי [זמן], [שם] השיג [תוצאה כמותית: ש״ח/אחוז/מספר ספציפי]׳. סיום (משפט): ׳חשבתי שזה רלוונטי לך כי [קישור לעוגן שלו]׳.

׳היי רונן, רציתי לשתף איתך משהו רלוונטי. דוד, רואה חשבון בן 47 מהוד השרון, הגיע אלי לפני שנה במצב דומה לשלך - היה לו רק קרן ברירת מחדל של חברה ישנה, בלי שינויים מ-2008. כשניתחנו את המסלולים גילינו שהוא היה בקרן עם דמי ניהול 1.95% במקום 0.4% - הפסד של כ-180 אלף ש״ח עד גיל פרישה. עבדנו במהלך 6 שבועות: בחינת 4 מסלולים, ניתוח רמת סיכון מותאמת, מעבר מסודר בלי עמלות יציאה. שנה אחר כך, התשואה שלו עלתה ב-3.2 נקודות אחוז, ודמי הניהול ירדו ל-0.55%. חשבתי שזה רלוונטי כי כשדיברנו ציינת שאתה בקרן ישנה מאוד והרגשת שמשהו לא בסדר׳. 220 מילים.

1) להמציא סיפור או להגזים בנתונים. בעלי עסק חכמים מזהים את זה תוך 5 שניות. או אמיתי - או שאתה משתמש בעולם רחב יותר (׳רואים בענף שכ-X׳). 2) לכתוב ארוך מדי (500+ מילים) - הלקוח לא יקרא. 200-300 מילים מקסימום. 3) לא לקשר את הסיפור לעוגן הספציפי של הלקוח שלך. סיפור מקרה כללי הוא רעש, סיפור מקרה ׳כי כשדיברנו ציינת X׳ הוא פגיעה ישירה.