סקרסיטי אמיתי: מבוסס על עובדה שגם הלקוח יכול לוודא. דוגמה: ׳יש לי 2 פגישות הכשרה ב-10.6, אחר כך הסבב הבא הוא 10.9׳. אפשר לוודא בלוח השנה. סקרסיטי מזויף: ׳ההצעה רק עד יום שישי׳, אבל כשהלקוח מתעכב, מארכים. הלקוח מבין שזה היה משחק. סקרסיטי מזויף שובר אמון לשנים. בעסקי SMB ישראליים שעובדים על קונה חוזר ורפרל - זה הרסני. עדיף לא לעשות סקרסיטי בכלל מאשר לעשות מזויף.

1) זמינות מוגבלת אמיתית: ׳אני לוקח רק X לקוחות חדשים ברבעון׳ (אם זה נכון). 2) מבצע עונתי: ׳עד 30.6 יש מבצע סוף שנת המס׳ (חייב להסתיים בתאריך). 3) שינוי מחיר מתוכנן: ׳ב-1.1 המחיר עולה ב-12%׳ (חייב להיות אמיתי, ולציין מראש שנים קודם). 4) חוסר מלאי: ׳נשארו 4 יחידות לפני המלאי הבא ב-2 חודשים׳. 5) דד-ליין של הלקוח: ׳ציינת שאתה רוצה לסיים עד 15.6 - אם נתחיל אחרי 1.6, נגיע לסיכון של 5-6 ימי איחור׳.

אסתי מציעה ליווי יוגה אישי 3 חודשים. ביום 14 שלחה: ׳היי שירה, רציתי לעדכן שאני סוגרת את הקבוצה ל-2026 בעוד 10 ימים. סיבה: יש לי 6 לקוחות פעילים והרצף הבא יפתח רק באוקטובר. אם רצונך להצטרף לרצף הנוכחי - נצטרך לסגור עד 25.5. ואם לא - בוא נדבר באוגוסט לקראת הרצף הבא בלי לחץ׳. שירה בדקה ברצינות, חזרה תוך שבוע, וסגרה. סקרסיטי אמיתי - 6 לקוחות בלבד באמת. אם שירה היתה מאחרת, אסתי באמת היתה דוחה לאוקטובר.

1) ׳ההצעה תקפה רק עד יום שישי׳ - אם זה לא אמיתי, אל תכתוב. ואם זה אמיתי, תהיה מוכן לסרב לעסקה ביום שני. 2) ׳נשארו 2 מקומות אחרונים׳ כשיש 20 - הלקוח עושה Google ומגלה את זה תוך 2 דקות. 3) להוסיף סקרסיטי לכל מסר - הופך את העסק שלך ל׳עסק לחוץ׳ במקום ׳עסק עם ביקוש׳. השתמש בסקרסיטי לכל היותר בצעד 7 ובצעד 11.