שכר עבודה ניתן לבן משפחה שעובד בעסק, לפי השוק לתפקיד שלו, חודשי, עם תלוש משכורת רגיל. שכר עבודה נכלל בהוצאות העסק ומקטין רווח חשבונאי. שכר נשלם לכל בן משפחה שעובד בפועל, ולא ניתן לבן משפחה שלא עובד. אם אחות עזבה את העסק לפני 5 שנים, היא לא מקבלת משכורת. שכר עבודה אינו זכות שמגיעה כי אתה משפחה, הוא תשלום על עבודה. הכלל הזה מפריד בין מעמד משפחתי לתפקיד עסקי.

דיבידנד הוא חלוקת רווח עסקי לבעלי המניות לפי אחוז המניות שלהם, לא לפי מי עובד יותר. אם אחות לא עובדת בעסק אבל יש לה 20% מניות, היא מקבלת 20% מהדיבידנד. דיבידנד מוחלט רק אחרי שכל ההוצאות שולמו ויש עודף. רבעוני או שנתי, לא חודשי. ההמלצה - 50% מהרווח כדיבידנד, 50% נשמר בעסק לצמיחה. דוגמה מספרית - עסק 4 בעלים אבא 40% אמא 30% בן 20% בת 10%. רווח 400,000 ש״ח. דיבידנד 200,000 ש״ח מחולק 80/60/40/20.

מכבסה משפחתית בנהריה. הבן ביקש 80,000 ש״ח לחתונה. אבא רצה לעזור אבל לא ידע איך. בלי תיעוד הבן יקבל מתנה, אחיו יכעס. אם דיבידנד יצא לבד לבן, פוגע באחות. הפתרון - הלוואה בריבית 2% לתקופה של 36 חודשים. הסכם בחתימת 2 הצדדים עם תזרים תשלומים חודשי. הבן משלם 2,400 ש״ח בחודש מתוך משכורתו. אחרי 3 שנים הכסף מוחזר במלואו. אחות לא מקנאת כי לא נכנס לחישוב הירושה. אבא לא משלם מס מתנה.

מתנה היא העברת כסף חד-פעמית, ללא ציפייה להחזר, מתועדת. מתנות מעל 350,000 ש״ח דורשות הצהרת מס. מתנה ניתנת בכסף עצמאי של ההורים לא מקופת העסק. אם העסק נותן זה דיבידנד. מלכודת ראשונה - לערבב 2 ערוצים. בן מקבל גם משכורת גבוהה מהשוק שכוללת דיבידנד מוסווה. תפריד. מלכודת שנייה - לתת לבן מתנה מהקופה. זה דיבידנד שצריך לחלק לכולם לפי בעלות. מלכודת שלישית - הלוואה בעל פה. תוך שנתיים אף אחד לא יזכור אם הוחזר.