EBITDA רגיל הוא רווח לפני ריבית, מס, פחת והפחתות, מתוך הדוח החשבונאי. Normalized EBITDA הוא ה-EBITDA הזה כמו שהיה נראה בידי בעלים אחר - בלי הוצאות שייחודיות לבעלים הנוכחי. למשל אם הבעלים משלם לעצמו 500 אלף ₪ בשנה אבל מנכ'ל מקצועי היה עולה 300 אלף - יש Add-back של 200 אלף. אם החברה משלמת לרכב הפרטי 80 אלף ₪ - Add-back של 80 אלף. סך Add-backs מעלים את ה-EBITDA הנקוב ומשפיעים על המחיר.

שכר בעלים מעל שוק, רכב פרטי של בעלים, ביטוח בריאות פרטי של משפחה, נסיעות פרטיות שעוברות כעסקיות, ארוחות משפחה, חופשות, הוצאות חד פעמיות (תביעה, ייעוץ חד פעמי, מערכת חדשה), שכר קרובי משפחה שלא עובדים במשרה מלאה, דיבידנדים שנרשמו כהוצאה, בונוסים חד פעמיים, ביטוח חיים של בעלים, מתנות לקוחות יוצאי דופן, השקעה במו'פ שלא נמשכת, שכר טרחה למייצגים בעיסקה זו, פיצוי על תיק שנסגר. כל אחד דורש תיעוד.

חברת ייעוץ עם EBITDA רשום 1.1 מיליון ₪. Add-backs מאומתים: שכר בעלים מעל שוק 250 אלף, רכב פרטי 70 אלף, חופשה משפחתית 30 אלף, ייעוץ משפטי חד פעמי 45 אלף, ביטוח בריאות משפחה 25 אלף, הוצאות פרטיות שונות 80 אלף. סך Add-backs: 500 אלף ₪. Normalized EBITDA: 1.6 מיליון ₪. במולטיפל 3.5x = הפרש של 1.75 מיליון ₪ בשווי. אבל הקונה דורש מסמכים לכל סעיף, אחרת לא יכבד אותם.

1) Add-backs מנופחים - להציג 800 אלף Add-backs בעסק שמרוויח מיליון. נראה לא אמין וירד בדיו דיליג'נס. 2) חוסר תיעוד - להגיד 'יש לי 200 אלף הוצאות פרטיות' בלי חשבוניות. הקונה לא יכבד. 3) Add-back של הכנסות עתידיות - 'אני אעלה מחיר אחרי המכירה' - לא Add-back, זו מצגת רוורד. 4) Add-back של אירוע שיחזור - תביעה שגרתית בעסק לא חד פעמית.