פגישה ישראלית בילינגואלית מתחילה בעברית, עוברת לאנגלית כשמישהו לא יודע עברית, חוזרת לעברית כשהוא יוצא, ויכולה לעבור 4-5 פעמים. רוב בעלי העסק הישראלים פועלים מצוין בעברית. אבל ברגע שעוברים לאנגלית - הקצב מאט, המבנה מתפרק, אובדים מילות תוכן. הצד השני קולט: 'הוא חזק יותר בעברית'. זה ייתכן וזה בסדר - אבל חוסר התאמה מצמצם נוכחות. הפתרון לא 'ללמוד אנגלית מושלמת' (לוקח שנים) - הפתרון הוא 'להיות יעיל ב-30 ביטויי מפתח'.

Bridge sentence: כשהשפה משתנה, לא מקפיצים. תגיד בעברית 'נעבור לאנגלית כדי ש-Mike יוכל להצטרף', ואז עוברים. זה משדר שאתה בשליטה במעבר. Anchor phrases: 5-7 ביטויים שאתה יודע מצוין באנגלית ויכולים להציל אותך - 'Let me think about it for a moment', 'I want to make sure I understand correctly', 'The way I see this is...'. Slow down: באנגלית מדברים לאט יותר ב-20% מבעברית. לא מהר יותר 'כדי להראות שיודעים' - לאט יותר כדי לשמור על מבנה ברור.

בעל סטארטאפ SaaS, מחזור 180,000 ש'ח בחודש, פגישה עם משקיע אנגלוסקסי. הוא יודע אנגלית סבירה אבל בלחץ של פגישת השקעה הוא מתחיל למלא במילים. למד את טכניקת ה-Bridge ו-7 anchor phrases. בפגישה הבאה: כשהמשקיע שאל 'What's your gross margin?' הוא ענה 'Let me make sure I give you the exact number' (anchor), עצר 3 שניות, ענה '67% before customer acquisition cost'. תוצאה: השקעה ראשונה של 150,000 ד'אר. המשקיע אמר אחר כך 'I liked that he didn't rush to answer'. ה-anchor phrase הצילה אותו.

1. לערבב שפות באותו משפט ('We need to do שיווק more aggressive') - זה מצביע על חוסר שליטה בשתי השפות. תסיים את המשפט בשפה שהתחלת. 2. לעבור לאנגלית גם כשהחדר עברי כדי 'להישמע מקצועי' - זו פוזה. הצד השני יקרא את זה. 3. לבקש מהמתורגמן לתרגם הכל - אם יש לך אנגלית סבירה, תדבר. תרגום בלייב מאט את הקצב ב-40% ומאבד נוכחות. תשתמש במתורגמן רק ל-2-3 רגעים קריטיים.