המוח מפחד מ'נאום' כי הוא מקושר עם 'הופעה', 'שיפוט', 'תיאטרון'. אם תגיד לעצמך 'אני הולך לנאום' - הפחד יעלה ב-40%. אם תגיד 'אני הולך לשתף את החוויה שלי עם 80 בעלי עסק שמחפשים אותה אינפורמציה' - הפחד יורד. זה לא משחק מילים, זו מסגרת מנטלית שונה. נאום זה 'אני' מול 'הם'. שיתוף זה 'אני בתוך הקבוצה'. הקהל מרגיש את ההבדל.

Reframe: 'אני משתף', לא 'אני נואם'. Open strong (90 שניות): לא 'תודה שהזמנתם אותי'. במקום זה - סיפור / מספר / שאלה. 'לפני 3 חודשים בעלת עסק התקשרה אליי בבוקר שעה 7:30...'. Anchor (3-4 נקודות): הקהל זוכר 3 דברים בממוצע. תבחר 3 נקודות עיגון ותחזור עליהן. Close memorable: לא 'תודה'. משפט שזכור - 'אם תיקחו דבר אחד מהיום - שזה X. שזה. רק זה'. ושותקים.

בעלת חברת מזון אורגני, מחזור 1.4 מיליון ש'ח בחודש. הוזמנה לדבר בכנס Foodtech של 250 אנשים. בעבר הייתה מתחמקת. הפעם יישמה את 4 השלבים: Reframe ('אני משתפת איך עברתי מ-0 ל-1.4 מיליון ב-3 שנים'). Open ('לפני 4 שנים עבדתי במשרד עורכי דין. אחרי לידה ראשונה, ראיתי שיש בעיה אמיתית באוכל אורגני בישראל'). Anchor (3 נקודות: שוק, מוצר, ערוץ). Close ('אם תיקחו רעיון אחד היום - שאוכל אורגני זה לא נישה, זה ראש הקרחון של תזונה'). תוצאה: 14 פגישות-מעקב מהכנס, חוזה הפצה חדש של 380,000 ש'ח.

1. לתכנן 12 נקודות 'כי יש הרבה לומר' - הקהל יזכור 3. אם תגיד 12, 9 ילכו לאיבוד. תבחר 3 ותחזק אותן. 2. לסיים ב-'תודה רבה' - זה מסוף שלא נשאר בזיכרון. סיים במשפט מסר, ואחרי 3 שניות תאמר 'תודה'. 3. לקרוא מהמסך / מהדפים - הקהל מרגיש מיד. תדע 80% של מה שאתה אומר בעל פה, וטיוטות רק כעוגן.