סינתזה היא תהליך של 30 דקות בו פורסים את 12 התשובות, ומחפשים 3 דברים - חיבורים (איזה תשובות מסבירות את האחרות), סתירות (איזה תשובות לא מתיישבות), ודפוסים (איזה נושא חוזר ב-3+ תשובות). לדוגמה, אם תשובה 5 (תלות בבעלים 9) מתחברת לתשובה 10 (כובע מבצע 55%) ולתשובה 7 (יחס סגירה נמוך כי הבעלים לא בכל פגישה) - הדפוס הוא 'בעלים בצוואר בקבוק'. זה לא 3 בעיות. זו בעיה אחת.

פותחים נייר אחד, מחלקים ל-3 חלקים. חלק 1 - חיבורים. רושמים בכל פעם שתשובה X מסבירה תשובה Y. חלק 2 - סתירות. הבעלים אמר ב-2 שהשיווק עובד, אבל ב-6 הלידים יורדים. סתירה זו ממצא. חלק 3 - דפוסים. נושא 'הבעלים בעצם לבד' חוזר בתשובות 5, 7, 8, 10. דפוס. בסוף 30 דקות, 3 ממצאים מרכזיים. הם לא 3 בעיות. הם 3 דפוסים. כל דפוס יקבל פעולה אחת בשיעור 16.

בעלת מותג אופנה בתל אביב עברה 12 שאלות. אחרי הסינתזה, 3 הדפוסים שעלו - דפוס 1 - 'התלות בערוץ אחד' (תשובה 6 - 78% מהלידים מאינסטגרם, תשובה 3 - הלקוחה הגדולה היא משפיענית אחת, תשובה 11 - הפחד הוא שהאלגוריתם משתנה). דפוס 2 - 'הבעלים בכל פגישה' (תשובה 5 - תלות 9, תשובה 10 - כובע מומחה 50%, תשובה 7 - היא היחידה שסוגרת לקוחות גדולים). דפוס 3 - 'אין מדידה פיננסית' (תשובה 4 - לא יודעת רווחיות לפי קולקציה, תשובה 9 - אין דוח חודשי). 3 דפוסים = 3 פעולות. בלי סינתזה, היו 12 רעיונות נפרדים.

מכשול 1 - לדלג על הסינתזה ולקפוץ לפעולה. כל פעולה מתוך 12 תשובות נפרדות תהיה פחות חכמה מ-3 פעולות מתוך דפוסים. מכשול 2 - להמציא דפוסים שלא קיימים. דפוס דורש 3+ תשובות שתומכות בו. אם רק 2 - זה חיבור, לא דפוס. מכשול 3 - להתעלם מסתירות. אם הבעלים אומר ב-2 שהשיווק חזק וב-6 שהוא לא יודע מאיפה הלידים, יש פער בתפיסה שצריך לחשוף.