שאלה 1 (3 דקות) - מה עבד טוב השבוע. שמע התקדמות, חיוביים, סיפורי הצלחה קטנים. שאלה 2 (3 דקות) - מה לא עבד או היה קשה. כאן עולים החסמים. אסור לתקן באותו רגע - רק להבין. שאלה 3 (3 דקות) - מה אתה צריך ממני השבוע. כאן הוא מבקש משאבים, החלטות, אישורים. שאלה 4 (3 דקות) - מהן 3 המשימות הכי חשובות לשבוע הקרוב. הוא מגדיר, לא אתה. אם אתה לא מסכים, תשאל למה הוא בחר ולא תכפה. שאלה 5 (3 דקות) - מה אני יכול לעשות אחרת בדרך שלי איתך. כאן הוא נותן לך משוב. רוב הבעלים לא שואלים. ההיפוך הזה הוא 50% מההצלחה.

כלל 1 - שעה קבועה כל שבוע. דוגמה - יום שני 09:00. לא מזיזים, לא דוחים. ביטול אומר לעובד שהוא לא חשוב. כלל 2 - 15 דקות מקסימום. שעון על הטלפון. אם נגמר הזמן עוצרים. עניינים גדולים לא נדונים בפגישת בקרה אלא בפגישת ניהול נפרדת. כלל 3 - העובד מדבר 70% מהזמן. אתה שואל ומקשיב. כלל 4 - לוקחים פתקים. הסיכום עולה במייל קצר אחרי. 3 שורות מקסימום. כלל 5 - אסור לבקרה להפוך לתיקון. אם משהו דורש תיקון מהותי, נקבעת פגישה נפרדת. הבקרה היא צילום מצב.

בעלים, 9 טכנאים, מחזור 5.4 מיליון. עד אבחון ב-Plan B - שאל את כל הטכנאים פעם או פעמיים ביום על הלקוח הנוכחי, מה מצב התיקון. הם הרגישו לא סומכים עליהם. 2 התפטרו ברבעון אחד. עברו למודל פגישת בקרה שבועית. כל יום ראשון 08:00-08:15 פגישה אישית עם כל טכנאי לפי תור. שעתיים סך הכל לכל 9. במקום שאל יום-יומי - שתיקה במהלך השבוע אלא אם הם מבקשים עזרה. אחרי 4 חודשים - היקף תיקונים גדל ב-22%, היקף תלונות ירד ב-15%. הטכנאים אמרו פתאום מרגישים מקצוענים.

טעות 1 - להפוך את הפגישה למאסטר קלאס שלך. אתה מסביר 13 דקות איך לעשות נכון, ונותן לעובד 2 דקות. זה לא פגישת בקרה זה הרצאה. הפוך - אתה שואל, הוא מדבר. טעות 2 - לבטל את הפגישה כי יש דברים יותר דחופים. אין דבר יותר דחוף מבקרה שבועית. ביטול אומר אני לא חשוב. עובד לא חשוב מתפטר. טעות 3 - להעמיס תוכן ב-15 דקות. אם יש 5 נושאים, אתה לא תעבור על כולם. תבחר ב-2 המהותיים ותשאיר את השאר לפגישה הבאה. דחיסה הופכת את הפגישה למיותרת.