הטיה קוגניטיבית היא דפוס שיטתי של חשיבה שגויה. היא לא טעות אקראית - היא טעות חזרתית שכולנו עושים, כי המוח שלנו אבולוציונית מותאם לעולם הסוואנה ולא לעסק במאה ה-21. הטיה אינה חולשה אישית. גם פרופסור בכלכלה נופל בה. ההבדל בין מי שמתקדם למי שתקוע אינו 'יותר חכם' - הוא 'יש לי מערכת שעוצרת אותי לפני שאני נופל'. הקורס הזה הוא המערכת.

הטיות שגורמות להמשך פעולה גרועה: עלות שקועה, סטטוס קוו, הטיית אישור - אלה ההטיות שגורמות לבעל עסק להמשיך משהו שכבר ברור שלא עובד. הטיות שגורמות לפעולה לא נכונה: עיגון, FOMO, ביטחון יתר, הטיית האופטימיות - אלה גורמות להחלטה חדשה גרועה. הטיות שגורמות לקריאה שגויה של המציאות: זמינות מנטלית, מנעד אחרון, הטיית בדיעבד - אלה משבשות את הנתונים שעל בסיסם אתה מחליט.

מותג אופנה ישראלי במחזור של 110,000 ש'ח בחודש. בעלת העסק החליטה להוסיף קולקציה חדשה כי הציצה ב-3 חנויות מתחרות וראתה שכולן הוסיפו (זמינות מנטלית - היא ראתה רק 3 חנויות, לא 30). השקעה: 95,000 ש'ח. בפועל אצל מתחרים זו הייתה תוספת קטנה לשורת מוצרים קיימת, אצלה זו הייתה החלפה של 40% מהמלאי. תוצאה: שכבת מלאי מת ב-58,000 ש'ח. ההטיה: זמינות. הפעולה הנכונה הייתה: לדבר עם 15 לקוחות, לא להציץ ב-3 מתחרים.

1. 'אני מודע, אז אני לא נופל בזה' - מחקר כהנמן מראה שמודעות מורידה את ההטיה ב-15-25% בלבד. עדיין נופלים. 2. 'אני אפצה עם נתונים' - אם אתה אוסף רק נתונים שמאשרים את הכיוון שלך, הוספת נתונים לא תעזור. 3. 'אם אני אתייעץ - יקחו אותי לכיוונים אחרים' - אבל זה בדיוק מה שמועיל. התייעצות עם מישהו שאין לו אינטרס באותו כיוון היא הכלי הזול ביותר להפחתת הטיות.