לכל החלטה בעלת השלכה של 30,000 ש'ח ומעלה, תעד 6 שורות: 1) תאריך. 2) ההחלטה במשפט אחד. 3) 3 אלטרנטיבות ששקלתי. 4) רמת הביטחון שלי (1-10) שזה יעבוד. 5) מה אני מצפה שיקרה תוך 6 חודשים. 6) מה ההנחה הקריטית שאם תתבדה - ההחלטה הזו שגויה. 6 שורות. 90 שניות. שווי - מאות אלפי שקלים לאורך 3-5 שנים.

פעם ברבעון, פתח את היומן. לכל החלטה שעברה 6 חודשים, שאל: 1) האם התוצאה הייתה כפי שצפיתי? (כן/לא/חלקית) 2) אם כן - האם זה היה בגלל הסיבות הנכונות, או במזל? 3) אם לא - מה ההנחה שהתבדתה? 4) מה הייתי משנה בתהליך?. הסקירה לוקחת 45-90 דקות לרבעון, ואחריה כותב מסקנות. במחקרים, אנשים שעושים את זה משפרים את איכות ההחלטה ב-30% בשנה הראשונה.

מנכ'ל חברה במחזור 1.2 מיליון ש'ח בחודש התחיל יומן החלטות ב-2024. תיעד 14 החלטות במהלך השנה. ברבעון של 2025 הוא עבר עליהן. תוצאות מפתיעות: 1) מתוך 14 החלטות, 9 הסתיימו כפי שצפה. 2) מתוך 9 'הצלחות', 4 היו במזל - הסיבות שהוא חזה לא היו הסיבות בפועל. 3) הביטחון שלו לפני ההחלטה היה ממוצע 7.8/10 - בפועל איכות ההחלטות התואמת ל-5.5/10. הוא היה ב-30% ביטחון יתר. תובנה זו לבדה שינתה את הגישה שלו - לפני כל החלטה הוא היום מוריד אוטומטית 2-3 נקודות מרמת הביטחון, ומחפש מידע נוסף.

1. לא לתעד הנחה קריטית - אם לא רשמת מה צריך להיות נכון כדי שזה יעבוד, אין לך מה להעריך בדיעבד. תכתוב את ההנחה - גם אם היא נראית מובנת מאליה. 2. לעבור על היומן רק כשהתוצאה רעה - זה משאיר הטיה. תעבור על כל ההחלטות, כולל אלה שהצליחו - לרוב תגלה שחלק מההצלחות היו במזל. 3. לערבב איכות החלטה עם איכות תוצאה - החלטה טובה יכולה להניב תוצאה רעה (סיכון חישובי שלא יצא). החלטה גרועה יכולה להניב תוצאה טובה (מזל). תפריד בכוונה - תעריך תהליך, לא רק תוצאה.