תמורה (Fees) זה מה שאתה גובה על השירות. הוצאות (Expenses) זה כסף שאתה מוציא בעבור הלקוח - נסיעות, רישיונות תוכנה, חומרים. שניהם חייבים להיות מופרדים. קניין רוחני: התוצרים הסופיים שייכים ללקוח אחרי תשלום, אבל הידע, השיטות, והכלים שהשתמשת בהם נשארים שלך לעבודה עם לקוחות אחרים.

תמורה: 'X ש"ח + מע"מ עבור השירות'. הוצאות: 'נסיעות מעל 30 ק"מ, רישיונות תוכנה ייעודיים, חומרים שאינם חלק מהשירות הסטנדרטי - יחויבו בנפרד. כל הוצאה מעל 200 ש"ח תקבל אישור מראש'. קניין רוחני: 'תוצרים סופיים ששולמו עליהם במלואם - הקניין הרוחני עובר ללקוח. הספק שומר זכות לשימוש בשיטות, מתודולוגיות, ותבניות פנימיות שלו'.

תמורה: '40,000 ש"ח + מע"מ'. הוצאות: 'נסיעה מתל אביב לחיפה - 200 ש"ח לנסיעה + זמן נסיעה בתעריף 300 ש"ח לשעה. רישיון תוכנת ניתוח - 1,800 ש"ח לחודש בעבור הלקוח (אישור מראש)'. קניין רוחני: 'מסמך האסטרטגיה הסופי - של הלקוח. מודל הניתוח, התבניות, והשיטות - של הספק. הספק יכול להשתמש בהן עם לקוחות אחרים'.

מלכודת 1 - מחיר 'כולל הוצאות' - אתה משלם 1,500 ש"ח רישיון מהכיס שלך. מלכודת 2 - לא לחייב על זמן נסיעה - שעה לכל כיוון = שעתיים יום עבודה אבודות. מלכודת 3 - להעביר ללקוח את כל הקניין הרוחני - אתה לא יכול להשתמש באותה מתודולוגיה ללקוח אחר. מלכודת 4 - בלי סעיף 'התוצרים נשארים בבעלות הספק עד תשלום מלא' - אם הלקוח לא משלם, אין מנוף.