נישה היא מי שאתה משרת + מה הבעיה שאתה פותר, ב-7 מילים או פחות. דוגמאות טובות: 'יועץ פיננסי לקליניקות אסתטיות בישראל' (7 מילים). 'מאמנת קריירה לאמהות חוזרות לעבודה אחרי לידה' (8 מילים, מותח אבל ברור). דוגמאות גרועות: 'יועץ עסקי בכל התחומים', 'מאמנת אישית לכולם'. הבעיה בקטגוריה רחבה: הלקוח לא מזהה את עצמו. אדם שמחפש פתרון לקליניקה אסתטית לא יבחר 'יועץ עסקי כללי' - הוא יבחר את זה שמתמחה בנישה שלו.

1) מי הם 3 הלקוחות הכי טובים שלך השנה (לפי רווח/שביעות רצון)? מה משותף להם בענף, גודל, גיל? 2) באיזה תחום אתה כותב כי 'זה בא לי טבעי', בלי לחפש מקורות? 3) מה הבעיה הספציפית שאתה פותר טוב יותר מ-95% מהשוק? 4) באיזו תעשייה יש לך 5+ Case Studies מוצלחים? 5) במה אתה מאמין בלהט שלא רבים מאמינים? התשובות מצרפות יחד נישה. אם 4 מ-5 השאלות מצביעות על אותו כיוון - יש לך נישה.

יועצת מותג עבדה כ'יועצת מותג לעסקים קטנים'. 8 פניות בחודש, 45% סוגרים, מחיר ממוצע 6,500 ש"ח. צמצמנו נישה: 'יועצת מותג לקליניקות אסתטיות בישראל'. דאגות ראשוניות: 'אני אאבד 70% מהקהל'. תוצאה אחרי 5 חודשים: 21 פניות בחודש (פי 2.6), 72% סוגרים, מחיר 11,800 ש"ח (כי היא 'המומחית לסקטור'). הניסיון השטח אישר: מי שמצמצמת מקבלת יותר, לא פחות. הלקוחות הקליניקות הספציפיות מצאו אותה במקום שהיא 'הופיעה לכולם'.

1) לבחור נישה שכבר רוויה - 'יועץ שיווק לסטארטאפים' זה תחרות של מאות, קשה לבלוט. 2) לבחור נישה ללא קונים - 'יעוץ עסקי לאמני רחוב' עשוי להיות צר, אבל אין כסף בקהל. 3) להחליף נישה כל 3 חודשים - הקהל מתבלבל, אוטוריטה לא נבנית. 4) לבחור נישה שאתה לא אוהב - אם תשנא לכתוב על הקהל הזה, לא תחזיק 12 חודשים.