קייס סטאדי בפסקה הוא סיפור קצר (150-250 מילים) על לקוח אנונימי שעבר תהליך איתך. שונה ממאמר ארוך - קצר, ממוקד, קריא ב-60 שניות. שונה מהמלצה - אתה כותב, לא הלקוח. שונה מקידום - אין הצעה בסוף. המטרה: להראות שיש לך ניסיון עם בעיה דומה לזו שיש לקורא. הקורא חושב 'זה בדיוק הסיפור שלי' - וזו ההכנה לפניה.

1) בעיה (3-4 שורות): 'בעלת קליניקה פיזיותרפיה הגיעה אלי. 60 לקוחות חדשים בחודש, אבל 70% לא חוזרים לפגישה שניה. היא לא הבינה למה - השירות מצוין, התוצאות טובות'. 2) פתרון (3-4 שורות): 'אבחנו את התהליך מהפגישה הראשונה לשניה. גילינו ש-WhatsApp מעקב יום אחרי הפגישה לא היה קיים. בנינו אוטומציה של 3 הודעות'. 3) תוצאה (1-2 שורות עם מספר): 'תוך 90 יום, חזרה לפגישה שניה עלתה מ-30% ל-58%. הכנסה חודשית עלתה ב-18 אש"ח בלי לקוחות חדשים נוספים'.

פוסט קייס: 'מייסד חברת SaaS פנה אלי. רץ חודשיים ולא סוגרים עסקה. צוות מכירות של 3 אנשים, 200 לידים בחודש, אפס המרה. הוא חשב שזו בעיית מוצר. אבחנו את שיחות המכירה - גילינו שאף אחד לא שואל 'מתי קודם רציתם לפתור את הבעיה הזו?'. הוספנו את השאלה הזו, ועוד 4 שאלות, לתסריט. תוך 30 יום: 12 עסקאות סגורות, 47 אש"ח MRR חדש'. תוצאה: 67 שמירות, 19 DM-ים, 4 מייסדים חדשים יצרו קשר תוך שבועיים.

1) להגזים בתוצאות - 'הכפלנו את הכנסות בשבוע'. אפילו אם זה אמת, נשמע לא אמין. תכתוב מספרים אמיתיים, כולל הקשיים. 2) להיות מעורפל - 'הלקוח שיפר את העסק שלו'. בלי מספר, אין משקל. 'עלייה של 30% במכירות' חזק פי 10 מ'שיפור משמעותי'. 3) לסיים בקידום - 'רוצים גם תוצאות כאלה? שלחו לי הודעה'. ההצעה הופכת את הקייס לקידום (פילר 4) ומאבדת את כוח ההשראה. תסיים בלי הצעה.