הומור עסקי הוא הומור שמחזק את המסר השיווקי, לא מחליף אותו. הוא חייב להיות קשור לתחום שלך - בדיחה גנרית על קפה לא מקדמת רואה חשבון. הומור 'ישראלי' לרוב מבוסס על: ציניות עצמית ('שוב מצאתי את עצמי...'), אבסורד יומיומי ('הלקוח שלח 47 הודעות ב-WhatsApp לפני שחתם'), ורפרנסים תרבותיים מתונים. הוא תמיד מסתיים בנקודה שמחזקת את המומחיות שלך.

1) רשימת 'דברים שלקוחות אומרים' - 'אבל זה רק 5 דקות עבודה!', 'יש לי חבר שעושה את זה ב-200 שח'. 2) מיתוסים שזוחקים על העסק - 'איך אנשים חושבים שהיום שלי נראה לעומת המציאות'. 3) ציטוט אישי - 'ההחלטה שלי בשבוע הראשון כעצמאי. תמונה: רואה חשבון מחויב'. 4) השוואה ילדים-עסק - 'גידול ילדים = ניהול עסק (8 דמיונות מצחיקים)'. 5) פוסט 'יום אחד בחיי' - תיאור מצחיק של יום עבודה.

פוסט מצליח: '7 סוגי לקוחות שכל חשבן שכר מכיר. 1) הלקוח שמביא קבלות בשקית מפלסטיק. 2) הלקוח ששואל אם זה דחוף בשבת ב-23:00. 3) הלקוח שאומר 'אני אעביר את כל הניירת מחר' ומגיע שלוש שנים אחרי. 4) הלקוח שמתקשר 4 פעמים ביום מ-10 בערב לדבר על מס. 5) הלקוח שאומר 'אבל החבר שלי שילם רק 300 שח'. 6) הלקוח שמעדיף לסכן את עצמו בקנס מאשר לקרוא אימייל. 7) הלקוח האידיאלי שלוקח 3 דקות לקבל החלטה. איזה אתה?'. תוצאה: 234 תגובות, 89 שיתופים, 14 פניות חדשות.

1) הומור על חשבון לקוחות ספציפיים - גם אנונימי, אם הלקוח יזהה את עצמו, הקשר נשבר. עדיף כללי ('הלקוח שכל אחד מכיר') ולא ספציפי. 2) הומור על קולגות / מתחרים - נראה לא מקצועי. בעל עסק שמלגלג על מתחרה משדר חוסר ביטחון. 3) הומור פוליטי, דתי, או מגדרי - מקטין את הקהל לפי הצד. עסק רוצה את כולם, לא חצי. ההומור הבטוח הוא תמיד על המקצוע עצמך או על עצמך.