ערוץ 1 - אזכור בריטואל ניצחונות: 'דנה השבוע אמרה ללקוח 'לא נוכל להבטיח' במקום למכור - זה הערך שלנו'. ערוץ 2 - הודעה אישית: וואטסאפ קצר תוך 24 שעות. ערוץ 3 - הזכרה ללקוח/ספק: 'יוסי בצוות שלי טיפל בזה. הוא נהדר בזה'. ערוץ 4 - הכרה ציבורית בקבוצה: פוסט קצר על התנהגות ספציפית.

חלק 1 - ספציפי: לא 'תודה רבה' אלא 'באמצע פגישה אתמול ב-15:00, אמרת ל-X את Y'. חלק 2 - חיבור לערך: 'זה בדיוק מה שמייצג את הערך שלנו [שם הערך]'. חלק 3 - השפעה: 'התוצאה היתה שהלקוח הרגיש בטוח/הצוות הבין/הפרויקט התקדם'. ההכרה לוקחת 30 שניות, אבל מקבעת התנהגות לחודשים.

בעלת מסעדה הכריזה ערך 'אנחנו עוזרים אחד לשני בלי לבקש'. כל יום שישי בריטואל הניצחונות - היא הזכירה התנהגות אחת ספציפית. דוגמה: 'הראל ראה שמיכאל עמוס בטירוף ולקח לבד 2 שולחנות שלא היו שלו'. אחרי 3 חודשים - הצוות התחיל ביוזמתו לעזור בלי שמישהו ביקש. ההכרה הציבורית קיבעה את ההתנהגות יותר מכל בונוס.

מלכודת 1 - הכרה גנרית ('כל הכבוד'). לא משפיעה. צריך ספציפי. מלכודת 2 - הכרה רק במצוינים. אם אותם 2 עובדים מקבלים הכרה כל שבוע, השאר מתייאשים. תפצל. מלכודת 3 - הכרה רק בתוצאות. תוצאה יכולה להיות בזכות גורם חיצוני. ההתנהגות התרבותית היא שאתה רוצה לחזק.