1) שכירות - חודשית. 2) משכורות - חודשית או דו-שבועית. 3) ביטוחים עסקיים - חודשי או רבעוני. 4) ספקים קבועים - חודשי או דו-חודשי. 5) חומרי גלם וסחורה - לפי הזמנות. 6) שיווק וחומרים - חודשי בדרך כלל. 7) מנויים תוכנה - חודשי או שנתי. 8) מסים (מע״מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי) - לפי לוח מסים. 9) רישוי רכב וביטוח רכב - שנתי. 10) רואה חשבון ועו״ד - שנתי. 11) השלמות פנסיה ופיצויים - שנתי או חצי שנתי. 12) הוצאות חירום ובלת״מ - 5% מסך הוצאות חודש.

הוצאות שנתיות לא מופיעות בשבוע אחד באמצע השנה כי אז אין כסף. הטכניקה היא להפריש לקופה נפרדת כל שבוע סכום שווה. דוגמה - ביטוח עסק שנתי של 8,000 ש״ח. חלקי 52 שבועות = 154 ש״ח לשבוע. רישוי רכב 2,500 ש״ח חלקי 52 = 48 ש״ח לשבוע. רואה חשבון 6,000 ש״ח חלקי 52 = 115 ש״ח לשבוע. סך הכל 317 ש״ח לשבוע מופרשים לקופה - וכשהחשבונית מגיעה, הכסף שם. בטבלה זה מופיע כשורה 'הפרשה להוצאות שנתיות' עם סכום קבוע.

מאפייה עם 4 עובדות, מחזור 90,000 ש״ח בחודש. הבעלים תכנן הוצאות חודשיות - שכירות 12,000, משכורות 38,000, חומרי גלם 22,000, חשבונות 3,000, סך 75,000. נראה רווחי. אבל לא חישב - מע״מ דו-חודשי 9,500, פנסיה לעובדות 4,200 לרבעון, רישוי עסק 1,800 שנתי, רואה חשבון 5,000 שנתי. סך הוצאות נסתרות 50,000 ש״ח לשנה. חלקי 52 שבועות = 960 ש״ח לשבוע שצריך להפריש. בלי ההפרשה - כל פעם שהמע״מ מגיע יש משבר. עם ההפרשה - שלום.

קטגוריה 1 ששוכחים - תיקונים ותחזוקה. רכב עסקי, מזגנים, ציוד, מכונות - לא תיקון פירוש שיהיה תיקון. מומלץ להפריש 1% מההכנסות לקטגוריה הזו. קטגוריה 2 - השתלמויות והכשרות. גם בעל העסק וגם העובדים זקוקים להתחדשות מקצועית. 2% מהמשכורות לשנה. קטגוריה 3 - מתנות ואירועים. עובדים, לקוחות גדולים, חגים. עסק ממוצע מוציא 5,000 עד 15,000 ש״ח לשנה ולא רושם. כשמופיעים כל אלה בלוח השבועי, ההפתעות נעלמות.