ספקים שאפשר לדחות - ספקי שירותים שאינם קריטיים מיידית (יועצים, מאמנים, שיווק), ספקים שעובדים איתך 12+ חודשים עם היסטוריה טובה, ספקים גדולים שיש להם תזרים יציב משלהם. ספקים שאי אפשר לדחות - מסים (מס הכנסה, מע״מ, ביטוח לאומי), משכורות עובדים, שכירות (חמור משפטית), חשמל ומים (יוצרים נזק תפעולי), ספקי חומרי גלם שבלעדיהם אין מה למכור. הסדר חשוב - תמיד שואלים ספק לפני שמחליטים על דחייה. שיחה לפני המעשה.

רכיב 1 - פתיחה כנה. 'היי [שם], רציתי לדבר איתך על תשלום [סכום] שאמור לצאת ב-[תאריך]'. רכיב 2 - הצגת המצב בלי דרמה. 'יש לי השבועות הקרובים סיטואציה תזרימית בעקבות [סיבה כללית - לקוח שדחה תשלום / השקעה גדולה / עונה חלשה]'. רכיב 3 - ההצעה הספציפית. 'אני מציע לחלק את התשלום ל-2 חלקים: 50% השבוע, 50% בעוד 30 יום, עם ריבית של 2%'. רכיב 4 - הזמנה לדיון. 'מה דעתך? מה יעבוד יותר טוב מבחינתך?' רכיב 5 - סגירה עם תיעוד. 'אני שולח לך מייל אישור על מה שסיכמנו'.

בעלת סלון עם מחזור 42,000 ש״ח חודשי. בחודש מאי היה לה מינוס תזרימי של 9,000 ש״ח בגלל תיקון לא צפוי של מכונה. שילמה אגרסיבית שכירות ומשכורות בזמן. דחתה תשלום של 6,500 ש״ח לספקית קוסמטיקה שעובדת איתה 4 שנים. שיחה - 'את יודעת שאני משלמת בזמן 4 שנים. החודש יש לי בעיה תזרימית. אני מציעה 3,000 השבוע, 3,500 בעוד 3 שבועות. אוקיי?'. הספקית הסכימה. לא הייתה ריבית כי הקשר היה ארוך. החודש שאחרי שילמה הכל בזמן, ובמתנה הוסיפה לקוסמטיקה הזמנה גדולה יותר ב-15%.

אסור 1 - להעלים. לא לענות לטלפון, לא לכתוב, לקוות שהמצב ייפתר. הספק מתעצבן כפליים - גם על החוב וגם על חוסר הכבוד. אסור 2 - לבקש דחייה אחרי שעבר תאריך התשלום. השיחה צריכה להיות לפני, לא אחרי. דחיית תשלום אחרי תאריך זה כבר 'איחור' - יש אבל מנקודת מוצא חלשה. אסור 3 - להציע דחייה בלי ריבית או הצעת ערך. לפעמים זה מקובל בקשר ארוך, אבל ככלל - הצעת ריבית קטנה (2-3%) מראה רצינות. אסור 4 - לסגור על דחייה בלי מייל אישור. שיחת טלפון בלבד = סכסוך עתידי.