המוח האנושי מסתכל על חשבון בנק אחד עם 100,000 ש״ח ורואה 'הרבה כסף'. במציאות, מתוך 100k - 60k כבר מיועד לתפעול הקרוב, 25k למסים שיגיעו, ו-15k רווח. אבל אם הכל בקופה אחת - אנחנו מוציאים מהם בלי גבול. שיטת 3 הקופות עוקפת את הראש - הכסף לא נראה כל הזמן. כשמסתכלים על קופת התפעול ויש שם 60k - יודעים בדיוק כמה לפעול. כשמסתכלים על קופת המסים ויש 25k - יודעים שמשולמים. אצל 80% מהלקוחות שלנו שהפעילו את השיטה דווחו על שינוי דרמטי בשלום הנפשי תוך 90 יום.

ברירת מחדל - 60% תפעול, 25% מסים, 15% רווח. אבל זה תלוי בענף. שירותים (יועצים, מאמנים) - 50/25/25 (שולי גבוהים). קמעונאות מזון - 75/15/10 (שולי נמוכים). קמעונאות כללית - 70/20/10. מסעדנות - 80/15/5. תעשייה - 70/20/10. התחל באחוזים שלך לפי הענף, נסה 60 יום, וכייל. אם בסוף החודש קופת התפעול ריקה והרווח שלמה - האחוזים שגויים. אם הרווח ריק תמיד והתפעול מלא - תעלה את הרווח. הקלברציה היא 3 חודשים, אחרי זה זה הופך לקבוע.

אולפן צילום עם מחזור 38,000 ש״ח חודשי. הבעלים תמיד הופתע ממסים. הקים 3 תתי-חשבונות בבנק לאומי. הגדיר הוראת קבע יומית - כל ערב מועבר מהחשבון הראשי (אחרי קליטת קליר מאשראי) 60% לתפעול, 25% למסים, 15% לרווח. אחרי 60 יום, קופת המסים החזיקה 18,000 ש״ח כשהמע״מ הראשון של 7,200 הגיע - שולם ביום. נשארו 10,800 לקראת הבא. אחרי 6 חודשים - קופת הרווח החזיקה 22,000 ש״ח. הבעלים משך 11,000 כדיבידנד אישי. השאר נשאר כבטחון.

קופת המסים היא הקודש - אסור לגעת בה. גם אם בקופת התפעול ריק. גם אם יש 'הזדמנות'. גם אם הספק לוחץ. הסיבה - הרגע שאתה לוקח 5,000 מקופת המסים, אתה כבר חייב למדינה. ובלי כסף לשלם, מתחילה הידרדרות. רק תשלום מס יוצא מקופת המסים. אם בעוד חודשיים מע״מ של 8,000 ש״ח - בדיוק זה יוצא. אם מקדמה רבעונית 12,000 - בדיוק זה. טריק - כתוב על כספומט הקופה הזו 'לא לגעת - של המדינה'. זה עוזר פסיכולוגית. עסקים שמיישמים זאת לא חווים אף פעם הפתעת מסים.