כלל 1 - הציון אינו 'כמה אני אוהב את התחום' אלא 'כמה התחום מנוהל במערכת'. אתה יכול לאהוב את המכירות ועדיין שהתחום מבולגן. כלל 2 - אם הציון הראשון שעולה לך לראש מעל 7 - תוריד 2 נקודות. זו ההערכה הריאלית. כלל 3 - ציון 10 = 'בעצם המערכת רצה גם בלעדיי 2 שבועות'. אם אתה לא יכול לעזוב לחופשה - אין ציון 10. כלל 4 - ציון 1 = 'כאוס מוחלט'. אם יש לך משהו - לא 1. רב בעלי העסקים יש להם משהו, גם אם בסיסי. לכן ציון 1-2 נדיר באמת.

שלב 1 - בחר שותף ניקוד. בן/בת זוג זה הכי טוב כי הוא רואה אותך כל יום. אלטרנטיבה - חבר עסקי או עובד בכיר. שלב 2 - תן לו את 7 השאלות (תחום, תיאור קצר, מה הקריטריונים). שלב 3 - הוא נותן ציון לכל תחום בלי לראות את הציון שלך. שלב 4 - שבו ביחד. השווה כל ציון. במקומות שהפער קטן (0-1 נקודות) - הציון אמין. במקומות שהפער 2-3 - תיקח את הציון הממוצע. במקומות שהפער 4+ - יש בעיית הכרה, ובדרך כלל הציון הנמוך יותר נכון. 30 דקות שיתן לך אבחון פי 3 יותר מדויק.

יועץ עסקי, 12 שנים בתחום. נתן לעצמו ציונים גבוהים - אסטרטגיה 8, שיווק 6, מכירות 9, פיננסים 7, תפעול 7, צוות 8, לקוחות 9. סך הכל ממוצע 7.7 - 'עסק בריא'. זוגתו (שותפה לעניינים) נתנה - אסטרטגיה 8, שיווק 5, מכירות 7, פיננסים 4, תפעול 4, צוות 6, לקוחות 8. ממוצע 6. פערים גדולים בפיננסים (פער 3) ובתפעול (פער 3). בשיחה - הסתבר שהיא רואה אותו שוכח לפעמים לעקוב אחרי גביה, ושמשרד העבודה לא מסודר. הוא חי בתחושת ביטחון, היא ראתה מה באמת קורה. אחרי השיחה - האבחון השתנה מהותית.

טעות 1 - לא להציג את הציון שלך לפני שהוא נותן את שלו. הוא יושפע ויתן ציון דומה. הציון שלו חייב להיות עיוור. טעות 2 - להתווכח על הציון שלו. 'אבל איך יכול להיות שאת נותנת לי 4 בפיננסים, יש לי רואה חשבון!'. לא להתווכח, לשאול. למה את חושבת ככה? תרשמי דוגמה. ההגנה תכסה את האמת. טעות 3 - לעשות את התרגיל פעם אחת ולא לחזור עליו. אבחון רבעוני עם ציון שני - השיטה הכי טובה לאיתור התדרדרות לפני שהיא נראית.