סטרס-טסט הוא הליך מהנדסה (גם תוכנה וגם פיננסים) בו מערכת נבדקת בתנאים קיצוניים. בעולם החוקה: בדיקה האם החוקה מחזיקה כאשר היא נפגשת עם המציאות. הבדיקה הקלאסית: 5 החלטות אמיתיות מהעבר. למה דווקא העבר? כי אתה כבר יודע את התוצאה - אם ההחלטה הייתה טובה או רעה. אם החוקה הייתה מובילה אותך להחלטה אחרת ושיפור התוצאה - היא עובדת. אם היא מוליכה אותך לאותה החלטה - היא תיאורית, לא משפיעה. סטרס-טסט הוא ההבדל בין חוקה שמשפיעה לחוקה שמקושטת.

בחר 5 החלטות: 2 חיוביות (לקוח שלקחת ושמח שלקחת), 2 שליליות (לקוח/פרויקט שאחרי הצטערת), 1 גבולית (בטוח שזו הייתה הבחירה הנכונה). לכל החלטה, שאל את 6 השאלות הבאות: 1) האם זה תאם את ה-ICP שלי (שכבה 5)? 2) האם זה הפר את ה-No-List (שכבה 6)? 3) האם זה היה מקדם אותי לכיוון 3-שנים (שכבה 1)? 4) האם זה תאם את הערכים (שכבה 4)? 5) האם זה תאם את ה-Why (שכבה 3)? 6) ההחלטה הסופית: עם החוקה החדשה, הייתי מקבל אותה החלטה? צפוי: כל ההחלטות הרעות מקבלות 'לא הייתי מקבל'. כל החיוביות 'הייתי שוב'.

יועץ שיווק שליווינו, אחרי שכתב חוקה, עשה סטרס-טסט על 5 החלטות מ-2024. החלטה 1 (חיובית): לקח לקוח B2B SaaS בגודל 22 עובדים. החוקה: ICP מלא, ערכים תואמים, ה-Why מלא. הייתי שוב. החלטה 2 (שלילית): לקח לקוח B2C קוסמטיקה כי 'התקציב היה גדול'. החוקה: מפר את ה-No-List ('לא B2C'), לא ICP, לא ערכים. החוקה הייתה דוחה. החלטה 3 (שלילית): עבד בסופי שבוע למשך 6 חודשים על פרויקט גדול. החוקה: הפר ערך מפורש ('לא עובדים בסופי שבוע'). החוקה הייתה דוחה. החלטה 4 (חיובית): דחה לקוח שהציע 80K לפרויקט חד-פעמי. החוקה: לא ICP (לא קבוע), הפרה את 'מחויבות ל-6 חודשים מינימום'. החוקה הייתה דוחה. הסכים. החלטה 5 (גבולית): הוסיף שירות יחסי ציבור לחבילה. החוקה: שירות שלא קיים ב-Why הראשי. החוקה לא חד-משמעית. החליט להוריד את השירות.

אם 3+ החלטות רעות עברו את החוקה: החוקה רחבה מדי. תחדד את ה-ICP, תהדק את ה-No-List, או תוסיף ערך מבדל יותר. דוגמה: אם החוקה מאפשרת B2B 'כל גודל', אבל הצרות שלך באו מ-B2C - תוסיף 'לא B2C' לרשימה. אם 2+ החלטות טובות לא היו עוברות: החוקה צרה מדי. אתה חוסם פעילות שמתאימה לך. תרחיב סעיף מסוים. אם החוקה לא חד-משמעית (כמו במקרה 5 לעיל): תחדד את הניסוח. כל בנד חייב להיות 'כן' או 'לא', לא 'תלוי'.