ת"א: כ-70% מהון הסיכון בישראל. נטייה - SaaS B2B, פינטק, AI. גישה - מהירה, אגרסיבית, אגוצנטרית. החלטה - 2-4 חודש. דרישות - צוות חזק, פוטנציאל גלובלי. ירושלים: כ-15% מההון. נטייה - סייבר, בריאות דיגיטלית, GovTech, טכנולוגיה דתית. גישה - אסטרטגית, מסורתית, אקדמית. החלטה - 4-7 חודש. דרישות - חזון עמוק, התאמה ערכית. חיפה והצפון: כ-10% מההון. נטייה - תעשיה מסורתית, ביוטק, חקלאות. גישה - תפעולית, מבוססת. באר-שבע והדרום: כ-5% מההון. נטייה - חממות, סייבר (קרבת בה"ד), הזנק מוקדם. גישה - תומכת, סבלנית. החלטה - 3-6 חודש. דרישות - חיבור אזורי, חדשנות חברתית.

שאלה 1 - האם הטכנולוגיה שלך גלובלית או מקומית? גלובלית = ת"א או ירושלים. מקומית = צפון או דרום. שאלה 2 - האם אתה SaaS/B2B/AI? אם כן = ת"א ראשון. אם תעשיה מסורתית/בריאות = חיפה. אם סייבר = ת"א או ירושלים. אם טכנולוגיה דתית = ירושלים. שאלה 3 - מה קצב הצמיחה שאתה רוצה? מהיר 100%+ שנה = ת"א. מתון 30-50% שנה = ירושלים או צפון. שאלה 4 - האם יש לך חיבור אזורי? אם יש קשר חזק לאזור פיתוח - תקבל יחס מועדף שם. מבחן ראשוני - אם 70% מהתשובות מצביעות על מוקד אחד - התחל שם. שגיאת היסוד - לפנות לכל המוקדים במקביל בלי התאמה לסוג העסק.

מקרה א - חברת SaaS לניהול קליניקות: גלובלי, B2B, AI. בחרה ת"א. פנתה ל-12 קרנות. אחת התעניינה (Vintage), השקיעה 600K שח תמורת 15%. תהליך 3 חודש. מקרה ב - אפליקציה לחינוך תורני: ערך דתי, גלובלי לקהילה היהודית. בחרה ירושלים. פנתה ל-4 קרנות (כולל קרנות בעלות זהות יהודית). שתיים התעניינו, אחת נכנסה בהשקעת 400K. תהליך 5 חודש. מקרה ג - חברת אגריטק בכפר תבור: טכנולוגיה לחקלאות, מקומית בסיסה. בחרה חיפה והצפון. פנתה ל-3 קרנות צפוניות + 2 קרנות חקלאיות. שתיים התעניינו, אחת נכנסה ב-500K. תהליך 4 חודש. המסקנה: כל אחד מצא משקיע, כי הם בחרו את המוקד הנכון. הם לא היו מצליחים אם היו פונים למוקד הלא נכון.

מלכודת 1 - לפנות בלי הקדמה. רוב המשקיעים בישראל מקבלים פיץ' רק דרך הקדמה ('Warm Intro'). פיץ' קר מ-Email לא נקרא. דרך - לזהות אנשים ברשת שלך שמכירים את המשקיע, ולבקש הקדמה. מלכודת 2 - לפנות לכל המשקיעים בו זמנית. רוב המשקיעים בישראל מכירים זה את זה. אם פנית ל-15 ונדחית מ-10, ה-5 הבאים יודעים את זה תוך שבוע. עדיף לפנות ב-3 גלים של 4-5 משקיעים, ולשפר בין גל לגל. מלכודת 3 - להאמין לסירוב כסופי. משקיע ישראלי שאומר 'לא מתאים עכשיו' לרוב מתכוון 'לא מתאים עכשיו, אבל אם תוכיח X בעוד 6 חודש, נחזור לדבר'. שמירת קשר רבעונית עם משקיעים שדחו = נכס לעתיד.