P&L (Profit & Loss): סיכום חודשי של הכנסות פחות הוצאות, גם אם הכסף עדיין לא הגיע. שורת רווח/הפסד. נקודת מבט: רווחיות. תזרים מזומנים (Cash Flow): סיכום חודשי של כסף שנכנס בפועל פחות כסף שיצא בפועל. נקודת מבט: שרידות. דוגמה: חתמת עסקה של 30,000 ש״ח ב-1 ביוני. P&L יוני: +30,000. תזרים יוני: 0 אם הלקוח משלם שוטף + 60. הכסף יגיע באוגוסט. אם חתמת על שכירות ב-5,000 ביוני - תזרים יוני: -5,000 גם אם הרווחת על הנייר.

עמודות: חודש 1, חודש 2, חודש 3, חודש 4, חודש 5, חודש 6. שורה 1 - הכנסות צפויות: התחל ב-0 או נמוך בחודש 1, גדל ב-20-40% כל חודש. שורה 2 - הוצאות קבועות: שכירות, ביטוחים, מנויים, רואה חשבון, ביטוח לאומי. אותו דבר כל חודש. שורה 3 - הוצאות משתנות: סחורה, ספקים, שיווק, נסיעות. שורה 4 - תזרים חודשי: הכנסות פחות הוצאות. שורה 5 - יתרת מזומן מצטברת: יתרת חודש קודם + תזרים חודשי. אם יתרה יורדת מתחת ל-0 - יש בעיה.

יועצת תכננה: הכנסה חודש 1 = 5,000 ש״ח, גדילה ל-20,000 בחודש 6. הוצאות חודשיות 8,000 (משכורת אישית + שכירות חלקית + רואה חשבון). בנתה 2 תחזיות: אופטימית: מתחיל ברווח שלילי 3,000, הופך לחיובי בחודש 3, יתרת מזומן מצטברת חיובית. פסימית (הורידה 30% מהכנסות, הוסיפה 30% להוצאות): הופך לחיובי בחודש 5, יתרת מצטברת יורדת ל-15,000 שלילי בחודש 4. מסקנה: היא צריכה 20,000 ש״ח הון התחלתי כדי לעבור את החודשים 3-4. בלי החישוב הזה - היתה נופלת.

1) לחשב לפי הכנסות צפויות במקום לפי תזרים בפועל: 'אמורים' להיכנס - אל תוציא עד שהכסף בבנק. 2) לשכוח את ההוצאה האישית: עצמאי שלא רושם משכורת אישית בתזרים - 'מתפלא' שאין לו כסף בחודש 6. המשכורת היא הוצאה עסקית. 3) להיות אופטימיסטי מדי: תחזית 'אופטימית' היא חלום. תחזית 'פסימית' (-30% הכנסות, +30% הוצאות) היא תכנון אמיתי. תכנן לפסימי, שמח באופטימי.