למדוד - תגובות (אינטראקציה אמיתית), שמירות (הקהל ראה ערך מספיק לחזור), שיתופים (הקהל ראה ערך לאחרים), שעורי השלמת קריאה (Instagram, Facebook מספקים מספרים). להתעלם - לייקים (זוהו בגיל 2025 כמדד מטעה), Reach (משתנה אלגוריתמית), עוקבים חדשים (לא בהכרח קשור לפוסט ספציפי). הסדר חשיבות - שמירות > שיתופים > תגובות > השלמת קריאה > Reach > לייקים. בעלי עסק שמתמקדים בלייקים מקבלים פוסטים גנריים. בעלי עסק שמתמקדים בשמירות מקבלים פוסטים שבונים מותג.

פתחו Google Sheets בשם 'Content-Performance'. עמודה A - כותרת פוסט. עמודה B - פורמט (פייסבוק/אינסטגרם/לינקדאין/וכו׳). עמודה C - פילר תוכן (סיפור/טיפ/דעה/סטטיסטיקה/מקרה). עמודה D - ציון הצלחה (שמירות + שיתופים + תגובות). פעם בשבוע, יום ראשון 10 דקות, פותחים את הכלי תזמון שלכם, מסתכלים על הנתונים, ממלאים את עמודה D. אחרי 30 ימים יש לכם 30 שורות. מסננים לפי עמודה D יורד - 5 השורות העליונות הן המנצחות.

מאמנת תזונה בנתה דשבורד אחרי שהתחילה את המנוע. אחרי 3 חודשים (90 פוסטים) ראתה - פוסטי 'סיפור לקוחה' קיבלו ממוצע 12 שמירות + 4 שיתופים = ציון 16. פוסטי 'טיפ תזונתי' קיבלו ממוצע 4 + 1 = 5. פוסטי 'סטטיסטיקה' קיבלו ממוצע 2 + 0.5 = 2.5. תובנה - סיפורי לקוחות שווים פי 3.2 מטיפים. החודש הבא היא שינתה את ה-Brain Dump - במקום 50% סיפורים, 70% סיפורים. תוצאה - ציון ממוצע עלה מ-8 ל-13. פניות מלידים עלו פי 1.8.

טעות 1 - למדוד יותר מדי. אם הדשבורד שלכם 12 עמודות, לא תמלאו אותו. 4 עמודות מקסימום. טעות 2 - להסתכל על 'מה עבד' פעם בחודש בלבד. בדיקה שבועית של 10 דק׳ מאפשרת התאמות מהירות. טעות 3 - לא לפעול לפי הנתונים. אם 'סיפורי לקוחות' מנצחים, פילר ה-Brain Dump הבא צריך להיות סיפורי לקוחות. נתונים בלי פעולה זה בזבוז זמן.