יחס שוטף (Current Ratio) הוא יחס פיננסי שמודד את היכולת של העסק לעמוד בהתחייבויות הקצרות שלו (12 חודשים) באמצעות הנכסים הנזילים שלו. זה לא 'כמה רווח אני עושה' - זה 'האם יש לי כסף ונכסים שאפשר לממש בתוך שנה כדי לכסות חובות שמועד פירעונם בתוך שנה'. הוא הסיגנל הראשון לכל גורם חיצוני: בנק, ספק, משקיע.

Current Ratio = Current Assets ÷ Current Liabilities. טווחי בנצ'מארק: מתחת ל-1.0 = סכנת חדלות פירעון מיידית. 1.0-1.2 = הדוק מאוד, חודש חלש = משבר. 1.2-1.5 = צריך לעקוב, ניהול הדוק. 1.5-3.0 = בריא, מצב סטנדרטי. מעל 3.0 = מזומן יושב בלי לעבוד, ניתן להשקיע בצמיחה. שיפור היחס: גבייה מהירה מחייבים, הארכת מועדי תשלום לספקים, מכירת מלאי מת.

לפני: עסק עם Current Assets 260,000 (מזומן 80K + חייבים 120K + מלאי 60K), Current Liabilities 220,000. Current Ratio = 260 ÷ 220 = 1.18 - הדוק מדי לבנק. פעולות שיפור: 1) גביית 40K מחייבים בני 90+ יום (חייבים יורדים מ-120K ל-80K, מזומן עולה מ-80K ל-120K). 2) משא ומתן עם ספק להארכה - מועד תשלום מ-30 ל-60 יום מוריד Current Liabilities ב-30K. אחרי: Current Assets 260K, Current Liabilities 190K → Current Ratio 1.37 - מתאים להגשת בקשת אשראי.

מלכודת 1: מלאי מנופח שנראה כ-Asset. מלאי שלא נמכר תוך שנה לא צריך להיכלל ב-Current Assets - הוא לא נזיל. מלכודת 2: חייבים אבודים. לקוח שחייב 50K ושנה לא משלם - לא Current Asset. מלכודת 3: Current Ratio גבוה מ-3 שנראה כמצב מצוין. למעשה זה אומר שיש מזומן רב שיושב בלי לעבוד - אבדן הזדמנות.