שיטת המכפיל מבוססת על העיקרון שעסקים בענף מסוים נמכרים במכפיל מסוים של EBITDA שלהם. זה לא שווי 'מדויק' - זה אומדן שוק. למה משתמשים בה? כי היא מהירה (10 דקות), היא מבוססת עסקאות אמיתיות שקורות בענף, והיא קלה להבנה לקונה ולמוכר. לאומדן ראשוני - השיטה הראשונה שמשתמשים בה.

Business Value = EBITDA × Industry Multiple. מכפילי ענפים בישראל: שירותים / יועצים 2-4 EBITDA. קמעונאות 3-5. מסעדנות 3-4. מסחר אלקטרוני 4-7. תוכנה / SaaS 6-12. תעשייה 4-6. גורמים שמעלים מכפיל (+): הסכמי לקוחות שנתיים, מותג מבוסס, צוות עצמאי שלא תלוי בבעלים, נתוני 3 שנים יציבים. גורמים שמורידים (-): תלות בבעלים, לקוח גדול אחד (30%+ מהמחזור), חוזים קצרים, נתונים תנודתיים.

מסעדה א' (תל אביב, מבוססת): EBITDA שנתי 250K. מכפיל ענף 3-4. גורמים מעלים: מותג מקומי חזק, שף שכיר (לא בעלים), הסכמי שכ"ד ארוכים = מכפיל 4. שווי = 250 × 4 = 1,000,000 ש"ח. מסעדה ב' (פריפריה, תלויה בבעלים): EBITDA שנתי 250K (אותו!). מכפיל ענף 3-4. גורמים מורידים: בעלים מבשל בעצמו, אין צוות שיכול לקחת על עצמו, חוזה שכ"ד שנתי = מכפיל 2.5. שווי = 250 × 2.5 = 625,000 ש"ח. אותו רווח, שווי שונה ב-375K - בגלל המבנה.

מלכודת 1: להעריך לפי מחזור במקום EBITDA. עסק עם 2M מחזור ו-50K EBITDA שווה 150K (לא 2M). מלכודת 2: להשתמש במכפיל הממוצע בלי לבחון את הגורמים. עסק תלוי בבעלים יקבל מכפיל מינימום, לא ממוצע. מלכודת 3: להוסיף הוצאות אישיות חזרה ל-EBITDA בלי הסבר. הקונה יבחן את כל הוצאה - 'EBITDA מנוקה' חייב להיות מוסבר.