תרחיש הוא גרסה אחת של המודל - מה יקרה אם המכירות יהיו X, ההוצאות יהיו Y. 3 תרחישים מאפשרים לבחון את חוסן העסק: האם אתה שורד את הפסימי? האם האופטימי שווה את הסיכון? בדיקת תזרים מתרגמת רווח חשבונאי למזומן בפועל - כי בגלל מע"מ, חייבים, ומסים, רווח של 100K לא בהכרח הופך ל-100K בבנק.

3 תרחישים: בסיס (התחזית הסבירה), אופטימי (+20% הכנסות), פסימי (-20% הכנסות). הוצאות סקלביליות מותאמות בכל תרחיש. 4 תיקוני תזרים מרווח למזומן: 1) הוצאת מע"מ - מקבלים עם מע"מ 18%, אבל לא נשאר אצלך. 2) חייבים - אם 30% מהלקוחות משלמים ב-30 יום, יש פיגור חודש. 3) מסים - מס חברות 23% משולם שנה אחרי. 4) השקעות חד-פעמיות - יוצאות במלואן בחודש 1.

עסק מהדוגמאות: בסיס: רווח שנה 1 = 40K. אופטימי: רווח 80K. פסימי: רווח -15K (הפסד!). בדיקת תזרים לבסיס: רווח 40K - מע"מ זמני 30K (יוחזר ברבעון) - חייבים 25K (טרם נגבו) - השקעה 30K (יצאה) + מע"מ שהוחזר ברבעון 30K = יתרת בנק -15K. למרות רווח 40K, יש גירעון תזרימי! מסקנה: צריך אשראי של 25K-50K לסוף שנה 1 בתרחיש בסיס. בפסימי - מינימום 80K. שאלה קריטית: האם יש לך 80K אשראי או הון? אם לא - המודל אומר 'תקטין שיווק או תזמין הלוואה לפני שתתחיל'.

מלכודת 1: להציג רק בסיס. בלי פסימי ואופטימי, אי אפשר לבחון רגישות. מלכודת 2: לערבב רווח חשבונאי עם תזרים. רווח 50K במודל לא = 50K בבנק. בלי בדיקת תזרים - הפתעות. מלכודת 3: להציג מודל עם רווח חיובי אבל בלי לציין כמה אשראי / הון נחוץ כדי להגיע לשם. הבנק יתעלם ממודל שלא מציין צורכי מימון.