תחזית הוצאות מובנית מפרקת את ההוצאות ל-3 קטגוריות שכל אחת מתנהגת אחרת. הקטגוריה הראשונה (קבועות) ידועה מראש - אתה יודע כמה שכ"ד עולה. השניה (סקלביליות) תלויה בתחזית ההכנסות - יותר מכירות, יותר עלויות משתנות. השלישית (חד-פעמיות) היא בחירה ניהולית - אתה מחליט להשקיע 50K בשיווק בחודש 3. הפירוק הזה מאפשר 'משחק' עם המודל - מה אם אגדיל שיווק? מה אם אקטין שכ"ד?

קבועות: רשימה פיזית - שכ"ד 5,000/חודש, ביטוחים 1,200, מנויים 800. סה"כ קבועות חודשיות. עליה שנתית 3% למדד. סקלביליות: מוצגות כ-% מהמחזור. משכורות תפעול = 35%, עמלות = 5%, COGS = 25%. סה"כ סקלביליות = 65% × מחזור חודשי. חד-פעמיות: רשימה לפי חודש. שיווק 60K (פעם בשנה ראשונה), ציוד 30K (חודש 4), הכשרות 15K (חודש 7). כל אחת מופיעה בחודש שלה.

עסק מהדוגמה הקודמת, מחזור שנה 1 = 357,600₪. קבועות שנתיות: שכ"ד 60K + ביטוחים 14K + מנויים 10K = 84K. סקלביליות: 40% × מחזור = 40% × 357,600 = 143,040. חד-פעמיות שנה 1: השקעות שיווק 60K + ציוד 30K = 90K. סך הוצאות שנה 1: 84K + 143K + 90K = 317,040₪. רווח תפעולי שנה 1: 357,600 - 317,040 = 40,560₪ (Operating Margin 11.3%). מתקבל. אבל אם המחזור יהיה רק 290K (פסימי) - הוצאות עדיין 84K + 116K + 90K = 290K = רווח אפס. הדוק.

מלכודת 1: להתעלם מעליה למדד בקבועות. 3% בשנה זה 9.3% ב-3 שנים - לא זניח. מלכודת 2: לחשב סקלביליות באחוז שגוי. אם בעבר היו 45% מהמחזור, לחזות 38% בלי הסבר = משאלה. מלכודת 3: לא לפזר חד-פעמיות לפי חודש. אם 90K יצאו בחודש 1 בלבד - יש בעיית תזרים חמורה גם אם רווח שנתי תקין.