נקודת איזון היא המספר המדויק של יחידות / שעות / לקוחות שצריך למכור החודש כדי לא להפסיד. למה זה קריטי? כי כל בעל עסק חייב לדעת את המספר הזה - בלי לדעת, אתה מנהל בעיניים סגורות. נקודת איזון משתנה כל פעם שאתה משנה מחיר, מוסיף עובד, או שוכר משרד גדול יותר. עסק חכם מחשב אותה מחדש כל פעם שמשנה משהו מהותי.

Break-Even (יחידות) = Fixed Costs ÷ Contribution Margin per Unit. Fixed Costs: הוצאות שלא משתנות עם נפח מכירות - שכ"ד, משכורות קבועות, ביטוחים, מנויים. Variable Costs per Unit: הוצאות שמשתנות פר יחידה - חומרי גלם, סחורה, עמלת מכירה. Contribution Margin per Unit = Price - Variable Cost. זה הסכום שכל יחידה תורמת לכיסוי ההוצאות הקבועות. אחרי שכוסו - היא הופכת לרווח.

מסעדה בתל אביב: מנה ממוצעת נמכרת ב-80 ש"ח, עלות חומרי גלם 30 ש"ח → תרומה ליחידה = 50 ש"ח. הוצאות קבועות חודשיות: שכ"ד 25,000 + משכורות 28,000 + ביטוחים 4,000 + מנויים 3,000 = 60,000 ש"ח. Break-Even = 60,000 ÷ 50 = 1,200 מנות בחודש. פירוש: עד שמכרת 1,200 מנות - אתה בהפסד. מהמנה ה-1,201 - אתה מרוויח 50 ש"ח על כל מנה נוספת. אם מכרת 1,500 מנות - רווח של 300 × 50 = 15,000 ש"ח.

מלכודת 1: לסווג משכורות עובדים כמשתנות. בטווח קצר (חודש) הן קבועות - לא מפטרים עובד בשבוע. מלכודת 2: לסווג חומרי גלם כקבועים. הם משתנים פר יחידה - יותר מכירות = יותר חומרי גלם. מלכודת 3: לערבב ממוצע עם פר יחידה. עסק עם 5 מוצרים שונים צריך לחשב Break-Even על תרומה ממוצעת משוקללת, לא על מוצר אחד.